כולם מדברים על חשיבות החיזוקים החיוביים. רובנו מנסים ליישם את זה ביום יום, אבל מה קורה כאשר אנו מגיבים על פעולה שאנו רוצים למנוע, האם גם זה סוג של חיזוק? כן! רוב ההורים שניסו את שיטת החיזוקים החיוביים, מבינים מהר מאוד שזו שיטה שמוכיחה את עצמה, היא עובדת. חיזוקים חיוביים הם מרכיב בלתי מבוטל בחינוך ילדינו. חשוב לזכור שיש הבדל משמעותי בין חיזוק לשבח. חיזוק תפקידו לחזק התנהגות מסוימת –”כל הכבוד שסידרת את הצעצועים”. שבח מתייחס למבצע “כל הכבוד לך, אתה ילד מסודר”

משמעות החיזוק עבור הילד-

לחיזוק יש משמעות כבר בגיל ינקות. ‘תגובת הורים לחיוך ראשון’, ‘תגובת הורים למלמול אאאבבאא’. ככל שהילד מקבל יותר חיזוקים כך הוא ירבה לבצע את אותה הפעולה. זאת אומרת, חיזוק מגביר את תדירות הפעולה. ברגע שפעולה שהילד מבצע מתבססת כך, אנו ההורים מפסיקים לחזק את הפעולה כי היא הופכת למוגנת ואז היא מתבצעת גם ללא החיזוק. חיזוק נכון הינו האמצעי החשוב ביותר ללימוד התנהגויות חדשות ואף מעצבת את התנהגות הילד. חיזוק עוזר לילד לבנות את הביטחון העצמי, הדימוי עצמי, ביסוס תחושת מסוגלות עצמית ועוד..

מתי אנו משתמשים לא נכון בחיזוקים חיוביים:

התעלמות–
במצב בו הילדים יושבים ומשחקים יחד (גם אם זה ל-5 דקות) ההורה צופה במתרחש ומיד חושב מה הוא יכול לעשות ב-5 דקות הפנויות שלו. בפועל ההורה היה צריך לומר “איזה יופי אתם משחקים יחד, איך אני אוהבת אחוות אחים”. כך ההורה היה גורם לחיזוק התנהגות של שיתוף אחים, גם אם אחד הילדים היה מפסיק לשחק וניגש אליו, עדין יש כאן יתרון וחיזוק התנהגות.

ההורה מחזק התנהגות לא רצויה מבלי שהוא מודע לזה-
“האחות הבכורה מציירת ציור, האחות הקטנה והמשועממת בת השנתיים מגיעה ורוצה גם לצייר. האחות הבכורה מעבירה לה דף וטוש והאם נהנית מהשקט שיש לה עכשיו (היא לא מחזקת את השיתוף בין האחיות). לאחר כמה דקות הקטנה המשועממת מתחילה לצייר על הדף של האחות הבכורה, כאן נשמע קול בקשת עזרה “אאממאא היא מפריעה לי”, האם בתגובה (שוב לא מחזקת את זה, הרי הילדה ביקשה את עזרתה) עונה “תעסיקי אותה אני כבר באה”. כעבור דקה האחות הבכורה דוחפת את הקטנה שקשקשה לה על הציור, האם ניגשת לוקחת את הקטנה ומרגיעה אותה, בנוסף נוזפת בילדה הבכורה על כך שהכאיבה לקטנה.

מי לא מכירה את הסיטואציה מהדוגמא?! מה שלא חושבים זה שהאחות הבכורה קיבלה כרגע חיזוק על התנהגות שלילית, היא למדה שכאשר היא פונה לאם בבקשה לעזרה, האם לא מגיעה. אבל כאשר היא גורמת לקטנה לבכות האם מיד ניגשת ואף לוקחת את המטרד ואת גורם ההפרעה. היא אפילו מדברת איתה, אמנם האם כועסת אבל זה עדיין תשומת לב. כך הילדה למדה שעל מנת לקבל את רצונה (לשחק לבד) כל מה שהיא צריכה זה דחיפה קטנה.

אך לא רק הילדה הבכורה למדה כאן, אלא גם הקטנה. הקטנה למדה שעל מנת לקבל יחס מאמא, היא צריכה להציק קצת לאחות ואז היא כבר על הידיים של האם ואף מקבלת חיבוקים.

חשוב לזכור

כי ילדים לומדים תמיד, בכל מצב בין אם הוא חיובי או שלילי.

כאשר אתם רוצים למנוע התנהגות מסוימת (אם היא לא מזיקה פיזית) תתעלמו ממנה. כאשר אתם מזהים את הרגעים המושלמים אל תתעלמו, תגיבו – תחזקו. כאן בא לידי ביטוי החיזוק החיובי המשמעותי ביותר.כאשר אתם מחזקים את ילדכם על פעולה מסוימת, אל תסתפקו רק באמירה, תוסיפו ככל שניתן מגע פיזי: חיבוק , נשיקה…