לגדל ילדים עצמאים- נשמע פשוט לא?

בסביבות גיל 4/5 הילדים כבר עושים את רוב הפעולות לבד (ילדים עצמאים) זה מוריד מאיתנו ההורים הרבה התעסקות סביבם. השאלה האם כך מגדלים ילדים עצמאים באמת. האם הם באמת ילדים עצמאים או שהם רק מבצעים פעולות סטנדרטיות כחלק מבגרותם.

אנחנו כהורים תמיד שם עבור הילדים שלנו, מנסים לכוון אותם ולעזור להם בכל מה שהם רק צריכים.

השאלה המרכזית היא, מתי הם ילמדו להיות עצמאים ולסמוך על עצמם?
ילדים זקוקים לתחושת מסוגלות, בכל דבר שהם עושים. ככל שהילד יהיה יותר עצמאי כך הוא יוכל לסמוך על עצמו וללמוד להסתדר לבד, גם כאשר אנחנו לא בסביבה.

זה מתחיל לקראת גיל שנתיים.. “לא, אני לבד”, “אני רוצה”….ככל שהילד יתנסה יותר, כך הוא ירגיש יותר חזק ובטוח. ההתנסות הזו לא תמיד נוחה לנו ולפעמים בגלל מחסור בזמן אנו נוטים לבצע את הפעולות בעצמנו על מנת למנוע “תקריות”. בפועל, הילד מבין שאנו לא סומכים עליו או שאין לו טעם להתאמץ כי אנו נעשה את הפעולה עבורו.

על מנת כן לאפשר לילד להתנסות בכמה שיותר פעילויות עצמאיות, אנו נאפשר זאת במסגרת גבולות ברורים. זה בסדר גמור להגיד לו כאשר אין זמן ולעזור בחלק מהפעולות, אבל חשוב לתת לילד חלון זמן בו הוא יוכל להתנסות ולטעות וכך כמובן גם ללמוד מהתהליך.

אתם שואלים איך?

1. אמונה בילד–
כמו שאני תמיד אומרת, “אמונה בילד זה כמו נבואה שמגשימה את עצמה”, אז מעכשיו מפסיקים לדבר מעל הראש של הילד: “הוא עצלן”, “הילדה שלי לא תעשה את זה”….

2. המטבח יכול להיות קצת מלולך–
נכון, לפעמים הכנת עוגיות פשוטה יכולה להפוך ללכלוך משמעותי. תגדירו מראש אילו פעולות אתם עושים ואילו פעולות הילד, כך תצמצמו את כמות הלכלוך (שמשגע אותנו האימהות) וגם תתנו לילד להתנסות ולחוות מה אפשר לעשות עם קמח..

3. הם לא תמיד צריכים עזרה–
לפעמים הילדים מתנסים בפעילויות שונות וזה לא תמיד מצליח להם (זה חלק חשוב בהתפתחות שלהם). אז נכון שאתם שומעים את הילד אומר “אוף”, “אני לא מצליח” או כל אמירה בנושא של תסכול, אבל אין צורך לגשת מיד לעזור. תקשיבו להם- הם פשוט ממלמלים רגשות, הם לא באמת מבקשים עזרה. הם רוצים להתמודד לבד- והם יכולים!

4. מטלות בית–
בכל בית יש מה לעשות: כביסה, פינוי מדיח, מתן אוכל לחיות מחמד, עריכת שולחן, כביסות ועוד… ילדים, במיוחד קטנים, מאוד אוהבים לעזור. למדו אותם את המיקום של חפצים ותפעילו אותם. “חמוד תכניס את הכפית למגירה”, “חמודה, את יכולה לנגב את המים מהכוס”… ככל שתתמידו בזה כך הם ילמדו מהר יותר ויעזרו לכם (זה יתרון עצום כי כך מטלות הבית יתחלקו בין כל בני הבית ולא רק על ההורים).

5. כל הכבוד–
כאשר ילד החליט לעשות משהו שעזר לכם, תעודדו אותו בצורה הכי יצירתית שאתם יודעים. כך הוא לומד שזאת התנהגות רצויה וירצה להתמיד בה.

6. חברים– ילדים לקראת גיל 5 יכולים ללכת לחבר לבד. אין שום דבר פסול בכך שהילד יהיה בבית של חבר (כמובן כל עוד בבית יש מבוגר אחראי וזו לא פעם ראשונה) , כך הילד ילמד להתמודד בסביבה שונה (ולכם תתפנה עוד שעה).

7. הדדיות–
אם הילד עזר לכם במהלך היום והוא מבקש עכשיו משהו שלא ממש מתחשק לכם לעשות, תמצאו את הכוחות ותעשו. זו הגדרת הדדיות- הוא עוזר לכם ואתם עוזרים לו.

8. קבלת החלטות–
כאשר הילד מצליח לקבל החלטה שנראית לכם הוגנת ונכונה, זה הרגע לעודד ולשקף לו למה אתם כל כך מרוצים.

9. לא רק הצלחות–
כאשר ילד מתנסה בפעולה ולא מצליח, תשקפו לו את הסיטואציה ותראו לו את חצי הכוס המלאה. “אמא ציירתי ציור וכאן יצאתי מהקווים- זה לא ציור יפה”. התגובה צריכה להיות: “חמוד בוא תראה לי, ואוו כאן עשית טוב וכאן מצוין, נכון במקום אחד יצאת מהקווים אבל בכל השאר עשית מצוין. כל הכבוד!”

10. אתגר–
ככל שאתם מאתגרים את הילדים שלכם, כך אתם מפתחים את החשיבה שלהם. כל אתגר חייב להיות בהתאם לגיל. ככל שהם ירגשו את “הערך” כך הם יתמידו במשימות.

11. התייעצות–
כאשר מתייעצים עם הילדים זה מאפשר להם לפתח כושר מנהיגות, “אם שאלו את דעתי , זאת אומרת אני חשוב, אפשר לסמוך עלי”. התייעצות לא חייבת להיות פתרון לבעיה, מספיק לשאול את דעת הילד בנושאים כללים. “אני רוצה להכין ארוחת ערב לאבא, מה אתה חושב שהוא ירצה יותר חביתה או טוסט”?

12. ביקורת-
תפסיקו להיות ביקורתיים, אפשר לכוון אותם אבל תשתדלו כמה שפחות להביע ביקורת.

דוגמא: אל תגידו לילד “נמאס לי. אתה אף פעם לא עושה את החובות שלך, אתה אף פעם לא מקשיב לי מה יהיה?!”. במקום, תגידו בקצרה “יש לך חובות אתה חייב להתחיל לעשות אותם”. אתם צוחקים עכשיו ואומרים שהוא בטח לא יעשה, נכון זה לא יקרה בפעם הראשונה/שנייה/שלישית.. אבל בפעם החמישית, כאשר אתם לא תגיבו יותר ממשפט אחד ותיבנו השלכה נכונה (הוא לא פינה את השולחן ולא תהיה ארוחת ערב כי אין צלחת) הוא יעשה זאת גם בלי שתגידו לו.

13. הצלחות ישנות–
תזכירו לילדים את ההצלחות שלהם בעבר כשקשה להם. “אתה זוכר שלפני חודש כן הצלחת לקפוץ לבד? זה סימן שאתה יכול, בוא ננסה שוב”.