סימני אזהרה כללים

עדכוני הצוות בסיום היום

מה רואים בציורים 

חשוב לציין שאני לא מצפה לראות ממש ציור. כל עיגול או קו, משולש יכול לקבל שם של ילד או גננת, כל קו יכול להיות דמות כזו או אחרת וזה מה שחשוב כאן. (אל תתייחסו לפרשנות בבחירת הצבעים)

תבקשו לצייר מפגש בגן 

כאשר הפעוט אפילו מצייר נקודות (כדמויות) תשאלו מי זה מי, תבינו כמה קרוב הפעוט צייר את עצמו לצוות החינוכי, כמה קרוב הפעוט צייר את עצמו ביחס לילדים אחרים. אל תייחסו בשלב זה לפענוח הצבעים זה יכול סתם לבלבל אותכם (מצב שדורש בדיקה: הפעוט מצייר את עצמו בצד, הפעוט מצייר את עצמו מאוד מאוד קטן ביחס לחברים שלו. פעוט מצייר דמות גננת גדולה באופן קיצוני לשאר הדמויות.) אל תקבלו החלטה או תכנסו ללחץ לפי ציור אחד בלבד, אלא תמיד מגוון של כמה שיותר ציורים בפריסה של כמה ימים.

תבקשו לצייר גן 

תבחנו באיזה אופן הוא בחר לצייר את הגן ואת הדמויות בגן. זה טבעי שדמות הצוות החינוכי תהיה גדולה יותר מהילדים, השאלה אם זה בא לידי ביטוי באופן קיצוני. תבדקו איך הילד מצייר את גבולות הגן, האם זה נראה כמו ציור בית חמוד או שיש ביטוי נרחב לקירות או מחסור משמעותי בקירות, גג, חלונות(כל דבר חריג צריך בירור).

תבקשו לצייר משחק בחצר 

גם כאן תבחנו מיקומים של הצוות חינוכי ביחס לילדים, גדלים של דמויות, קבוצות של דמויות. האם הילד מצייר את עצמו בתוך קבוצת ילדים או לבד.

תבקשו מהפעוט לצייר שעת השכבה בגן 

תבדקו האם הוא מתכוון לצייר מזרן, האם הוא מצייר קבוצה של ילדים בצד. תבחנו את הציור על סמך מה שצריך להיות וכך תבינו אם יש משהו חריג שמצריך בירור.

אני מזמינה אתכם תמיד לפנות אלי בכל נושא וכמובן במתן עזרה בנושא הפיענוח.

בכי בכניסה והיציאה מהגן

בכי היא שפת תקשורת ראשונית של כל תינוק, התבכיינות בכניסה לגן יכול להיות משהו טבעי לחלוטין שלאו דווקא קשור באופן ישיר להתנהגות חריגה של הצוות החינוכי.

התבכיינות בימי הסתגלות, אחרי חופשה, מעבר דירה, אח חדש במשפחה או כל שינוי משמעותי אחר נחשב לטבעי בהתאם לשינויים שהפעוט / תינוק עוברים.

בנוסף ישנם תינוקות/ פעוטות אשר בוכים בפרידה מההורים בגן, זה הפך לסוג של טקס פרידה קבוע (הבת השנייה הייתה נפרדת מאיתנו בבכי קל במשך חצי שנה רצופה).

נורת האזרה צריכה להידלק אצלינו כאשר הבכי מתחיל להיות חריג, קיצוני, פתאומי. הבכי יכול להיות לא רק כאשר מכניסים את הילד לגן, אלא גם כאשר לוקחים אותו הביתה. בסיטואציה כזו אני ממליצה לבדוק האם היו שינויים אשר השפיעו על תינוק / פעוט או שיש משהו חריג בהתנהלות של הגן.

לדוגמא הבן שלי (כמעט בן 3) התחיל לבכות פתאום באמצע השנה בכניסה לגן. לאחר 3 ימים הבנתי שזה לא משהו חולף וצריך לבדוק את הסיבה. בנוסף הוא התחיל לבקש ממני “ללכת לאתי” (גן שבני סיים שנה שעברה). כאמא התחלתי ממש לחשוש, אבל לאחר בירור הבנתי שהסייעת שהוא מאוד מחובר אליה הייתה חולה ונעדרה לתקופה של 10 ימים. ביום שהיא חזרה לגן בני חזר לעצמו.

נורת אזהרה מהותית לתינוקות עד גיל שנתיים

שינויים פתאומיים בהרגלי שינה

כהורים אתם מכירים את הרגלי השינה של התינוק שלכם. האם יש לו יקיצות בלילה ומה בדיוק מתרחש ביקיצות הללו. כמו כן אתם כבר מזהים האם מדובר בגל של צמיחת שיניים שמציקה לו בימים האחרונים או חלילה הוא לא מרגיש טוב. כל ההפרעות שנובעות מסיבות הללו הן רגילות ואין סיבה לחשש מהן מבחינת התנהגות חריגה.

מתי צריכה להידלק נורת אזהרה בהקשר של שינה

1.יקיצות תכופות בלתי מוסברות.
2. שינה ממושכת מידי (להתנהלות רגילה של התינוק).
3. התעוררות בצעקות באמצע הלילה. (שלא מובעת ממצב רפואי).
4. קושי משמעותי בהירדמות (לתינוק שהיה רגיל להירדם לבד) ההרדמות יהפכו לארוכות מתישות ומלוות בהמון בכי .
5. חרדה פתאומית כאשר מנסים לצאת מהחדר בזמן ההשכבה (תינוק שהיה נרדם לבד בחדר ללא בעיה).

חשוב להוסיף כי הפרעות משמעותיות בשינה יכולות להשפיע על התפתחות של התינוק וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

תגובה חריגה לרעש פתאומי

תינוקות חווים פחדים, זה חלק מהתפתחות תקינה שלהם כאשר הם חוקרים את העולם. לקראת גיל 7-10 חודשים ישנה קפיצת התפתחות משמעותית בתפיסה של התינוק. יכול להיות שסביב התקופה הזו התינוק יהיה קצת יותר חששן כחלק מהתפתחות תקינה.

מתי צריכה להידלק נורת אזהרה כאשר מדובר בתגובה לרעש פתאומי

1.תינוק מתחיל להיבהל מאוד מרעשים שהוא כבר מכיר (בלנדר, גרירת רהיטים ועוד).
2.תינוק ממש “קופא” / “משתתק” כתגובה להשמעת הרעש.
3.כתגובה לרעש, התינוק לא מחפש נחמה מהוריו.
4.תגובה מאוד חריגה יכולה להתבטא ברעידות בגוף והתכנסות פנימית של התינוק.

במצבים הללו כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מתאים את התגובה הקיצונית של ה”חרדה”/ “פחד” שהתינוק מראה.

חרדת זרים מאנשים מוכרים

כמו שציינתי בסעיף הקודם, בסביבות גיל 7-10 חודשים ישנה קפיצת גדילה התפתחותית משמעותית. חלק שניכר מאוד לעין אצל רוב התינוקות היא חרדת זרים. אם התינוק לא מתמסר בקלות לחברים שלכם ואפילו לסבתא שהוא רואה פעם בתקופה ארוכה זהו שלב התפתחותי תקין.

מתי צריכה להידלק נורת אזהרה בהקשר של חרדת זרים מאנשים מוכרים

1. תינוק שמסרב ללכת לבייביסיטר (שלא חלק מצוות הגן), דמות שהוא אוהב בדרך כלל ופוגש אותה לעיתים קרובות.
2. תינוק שמסרב ללכת לדודה אהובה שאותה הוא פוגש אחת לשבוע בארוחות משפחתיות. (כמובן באופן פתאומי ולא חד פעמי).
3.תינוק שמסרב ללכת לגננת /סייעת מסוימת ותופס אתכם ממש חזק בחולצה. (שימו לב, סימן זה לא בהכרח מצביע על קשר ישיר לאלימות ויכול לנבוע מסיבות רבות שאיתם פתחתי את המאמר).
4.תינוק שנלחץ בפתאומיות כאשר אנשים ניגשים לעגלה לדבר איתכם (במהלך מפגש סתמי במגרש משחקים). במיוחד כאשר הדמות מדברת רק איתכם ולא באמת מנסה להרים את התינוק מהעגלה.
5. התינוק ממש נכנס ללחץ מכל כניסה לחלל קטן (משרד, חנות ועוד).

סימני לפיתת ידיים על גופו של התינוק

מדובר בסימן הכי קלאסי והכי ברור לעין. גופו של התינוק עדין כך שכל תפיסה חזקה יכולה להשאיר סימן. מדובר בסימנים שנראים כסימן כחול של מכה ואף סימני טביעת אצבעות על גופו הקטנטן של התינוק.

שינויים קיצוניים בהתנהגות ובתגובות של התינוק

אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, אתם יודעים האם הוא תינוק חייכן מאוד, מופנם מאוד, פעיל ואנרגטי מאוד, פטפטן ועוד…

מתי צריכה להידלק נורת אזהרה בהקשר להתנהגות/ התנהלות התינוק

1.תינוק שהיה תמיד פעלתן מגיע הביתה מתכנס ולא מתנהג כהרגלו.
2.תינוק שפתאום בוחר לשבת ליד “פינות מגינות”. תמיד ליד שפה, קיר, חפץ גדול שתומך ומגן עליו.
3.צעקות על הצעצועים שהתינוק משחק איתם.
4.אלימות -המשחק כולל אלימות על המשחקים/ צעצועים של התינוק
5.עונשים- תינוק שמעניש וכועס על הצעצועים שלו.
6.מלמל מילים חריגות או מלמוליי אינטונציה מאוד קיצוניים. (חשוב לציין שכחלק מהתפתחות תקינה, תינוקות צועקים מלמולים כחלק מאימון קולי)
7.חוסר תאבון משמעותי או אכילה מרובה מידי (לא משהו חד פעמי).
8.תינוק שבאופן פתאומי חרד לשחרר את המוצץ/ שמיכי ודבוק אליהם באופן קיצוני כל שעות היממה.
9. תינוק שמתחיל להימנע ממגע, תינוק שפתאום בוחר להיות לבד ומעדיף שלא ירימו אותו או ייגעו בו. ממש תגובה קיצונית למגע.

סימני גוף

תינוקות חוקרים את הסביבה שלהם. כחלק מהחקירה הזו הם נתקלים בדברים, הם נופלים ואף מקבלים מכות (לרוב מדובר במשהו שטחי). התינוקות נמצאים במסגרות גן ולעיתים יכולים לריב עם תינוק אחר או להינשך על ידי תינוק אחר. כל סימן מסוג זה לא מעורר לרוב חשד כי מדובר באלימות.

מתי סימני גוף צריכים להדליק נורת אזהרה

1.סימני חבלה שחוזרים על עצמם. זה טבעי שילד נופל אבל זה לא טבעי כאשר הוא נופל כל הזמן ורק במסגרת הגן.
2.זה טבעי שהתינוק ננשך על ידי תינוק אחר לפעמים, כאשר התדירות עולה מדובר בחוסר השגחה של הצוות המטפל.
3.כאשר אין סימן פיזי על הגוף (סימן כחול, או שפשוף ועוד) אבל התינוק נמנע משימוש בגפה או חלק אחר מגופו. יש לבדוק את הנושא בדחיפות כדי לשלול בעיה רפואית. אם מדובר בחבלה, חובה לבדוק את התנהלות הצוות החינוכי.
4.שריטות או סימני ציפורניים (סימן שנשאר כאשר הדמות המטפלת מנסה לתפוס זרוע של תינוק ויש ממש סימן של ציפורן כתוצאה מעוצמה חזקה של התפיסה).

בכי קיצוני

מדובר על בכי שמתפתח מאוד מהר. אם עד עכשיו התינוק שלכם התחיל לקטר כשחש צורך מסוים (לישון, לאכול, החלפת חיתול ועוד..) ואז עם הזמן הקיטור היה מתפתח לבכי משמעותי. אז פתאום כל צורך של התינוק יהפוך לבכי היסטרי מידי. במצב כזה יש לבחון האם התינוק מקבל מענה מהצוות המטפל ותוך כמה זמן מהרגע שהוא מאותת על הצורך התינוק מקבל מענה בפועל.

חשוב לזכור שכאשר תינוקות לא מרגישים טוב הבכי יהיה מהיר מאוד כך שצריך לבחון כמה שילובים על מנת להבין האם מדובר במשהו רפואי התנהגותי או שיש כאן בעיה באופן הטיפול בו זוכה התינוק במסגרת החינוכית.

סימני אזהרה חשובים לפעוטות מעל גיל שנתיים

התבוננות בפעוט

אתם מכירים את הפעוט הכי טוב, אתם יודעים מה הוא אוהב או לא אוהב, ממה הוא נמנע וממה הוא הכי מתלהב.

עכשיו תתבוננו בפעוט שלכם אחרי שהוא חוזר מהגן, האם אתם מרגישים שינויים בדפוסי התנהגות שלו?

1.זמזם שירים שלומד בגן.
2.משתף אותכם על מה שלמד בגן (עונות השנה, חגים, ועוד…).
3.האם החוויה הלימודית שלו מתפתחת (מצייר , קופץ, רץ, מרכיב ועוד..).
4.האם הוא מדבר על הגן בהתלהבות ואהבה.

כל שינוי בדפוסי התנהגות יכולים להעיד גם על דברים חיוביים ולא ניתן באופן גורף לקשר כל שינוי לאלימות. על מנת לקבל החלטה אני ממליצה לבחון עוד היבטים.

עצירה או נסיגה התפתחותית

כחלק מהתפתחות תקינה של פעוט אתם מבקרים אצל רופא ילדים וטיפות חלב. תהיו קשובים למה שאומרים לכם הצוותים הרפואיים ואם יש עצירה בהתפתחות או אפילו נסיגה, יש לשלול דבר ראשון מצב רפואי ואז לבחון את נושא האלימות לעומק.

סימנים חריגים

1.עצירה בדיבור. פעוט שכבר ביטא מילים מפסיק לדבר.
2.דיבור שהיה ברור עד עכשיו הופך למלמול חלש ולא מובן.
3.חוזר לזחול למרות שכבר הלך.
4.פעוט מפגין מופנמות מוגזמת.
5.פעוט שהיה מלא בביטחון עצמי והיה עסוק בחקר הסביבה, הופך לאפתי.
6.ירידה משמעותית וחריגה ברמת הסקרנות.

תגובה קיצונית לרעשים חזקים

פעוטות כבר חוו התרגלות לרעשים, ואף למדו להתמודד עם רעשים חזקים ופתאומיים.

נורת אזהרה צריכה להידלק כאשר:

1.פעוט ממש “קופא” במקום בהשמעת הרעש החזק שהוא כבר מכיר.
2.פעוט בורח מהמקום בו מושמע הרעש. (לא חלק ממשחק)
3.הפעוט מתחיל לבכות בבכי היסטרי בלי הפסקה כתגובה לרעש.
4.פשוט שמסרב לקבל נחמה מהוריו כאשר הוא מפגין פחד מרעש שהוא שומע.

ניסוח משפטים מחשידים

מעל גיל שנתיים הפעוט כבר מבטא מספר לא מבוטל של מילים וניתן להבין לרוב מה הכוונה שלו. כהורים אתם מכירים את בחירת הניסוחים שלו, כך שאם מתחילות להופיע פתאום אמירות משונות שלא תואמות את הערכים שלכם, ניתן להבין כי הוא מקבל השראה או אף מחקה את הצוות החינוכי שאיתו הוא נמצא רוב שעות היום.

תהיו קשובים למילים שהפעוט בוחר. האם הפעוט מבטא את עצמו בצעקות על הצעצועים שלו? האם יש שינוי קיצוני בביטויים שלו על בני הבית (במיוחד על האחים שלו).

חשוב להוסיף שבגיל הזה חשוב להיות מאוד קשובים לפטפוטים, הם יכולים להישמע דמיוניים אבל יש סיכוי ממשי שהם אמיתיים והתרחשו באופן כזה או אחר.

ציורי ילדים

ציורי ילדים זה אחד הכלים היעילים ביותר להצצה לנפש הקטנטנה של הפעוטות. על ידי התבוננות “בקשקוש בלבוש” ניתן ללמוד המון על התת מודע של הפעוט.

מי שמכיר אותי יודע שחלק מההכשרה שלי (מדריכת הורים ) למדתי פיענוח ציורי ילדים ואני משתדלת לשלב את הכלי הכל כך יעיל הזה בכל הזדמנות.

לא אוכל ללמד אתכם במאמר הזה איך לפענח “קשקוש בלבוש” אבל אני מזמינה אתכם לשלוח לי אפילו צילום בוואטסאפ (לפחות 10 ציורים שצוירו בעיפרון/ טוש/ גיר) ואשתדל לעזור לכם. לילדים שכבר מציריים טיפה ניתן לבקש לצייר מספר ציורים (כמובן אל תבקשו את כולם ביום אחד)

אין מקום לקבל החלטה גורפת על סמך ציור בודד ותמיד צריך לבחון כמה שיותר ציורים על תקופה של זמן.

מה רואים בציורים 

חשוב לציין שאני לא מצפה לראות ממש ציור. כל עיגול או קו, משולש יכול לקבל שם של ילד או גננת, כל קו יכול להיות דמות כזו או אחרת וזה מה שחשוב כאן. (אל תתייחסו לפרשנות בבחירת הצבעים)

תבקשו לצייר מפגש בגן 

כאשר הפעוט אפילו מצייר נקודות (כדמויות) תשאלו מי זה מי, תבינו כמה קרוב הפעוט צייר את עצמו לצוות החינוכי, כמה קרוב הפעוט צייר את עצמו ביחס לילדים אחרים. אל תייחסו בשלב זה לפענוח הצבעים זה יכול סתם לבלבל אותכם (מצב שדורש בדיקה: הפעוט מצייר את עצמו בצד, הפעוט מצייר את עצמו מאוד מאוד קטן ביחס לחברים שלו. פעוט מצייר דמות גננת גדולה באופן קיצוני לשאר הדמויות.) אל תקבלו החלטה או תכנסו ללחץ לפי ציור אחד בלבד, אלא תמיד מגוון של כמה שיותר ציורים בפריסה של כמה ימים.

תבקשו לצייר גן 

תבחנו באיזה אופן הוא בחר לצייר את הגן ואת הדמויות בגן. זה טבעי שדמות הצוות החינוכי תהיה גדולה יותר מהילדים, השאלה אם זה בא לידי ביטוי באופן קיצוני. תבדקו איך הילד מצייר את גבולות הגן, האם זה נראה כמו ציור בית חמוד או שיש ביטוי נרחב לקירות או מחסור משמעותי בקירות, גג, חלונות(כל דבר חריג צריך בירור).

תבקשו לצייר משחק בחצר

גם כאן תבחנו מיקומים של הצוות חינוכי ביחס לילדים, גדלים של דמויות, קבוצות של דמויות. האם הילד מצייר את עצמו בתוך קבוצת ילדים או לבד.
תבקשו מהפעוט לצייר שעת השכבה בגן- תבדקו האם הוא מתכוון לצייר מזרן, האם הוא מצייר קבוצה של ילדים בצד. תבחנו את הציור על סמך מה שצריך להיות וכך תבינו אם יש משהו חריג שמצריך בירור.
אני מזמינה אתכם תמיד לפנות אלי בכל נושא וכמובן במתן עזרה בנושא הפיענוח.

סימני גוף חשודים

לעיטים פעוטות מתרגלים למצבים מסוימים, הם חושבים שהתנהלות גן שונה מהתנהלות בית ולא רואים בזה משהו קיצוני. (אין להם את יכולת ניתוח המצבים כמו מבוגר).

מכיוון שבחוויה שלהם הם לא מבינים שיש כאן התנהלות חריגה הם לא מדווחים עליה.

מתי צריכה להידלק נורה אזהרה

1.כאשר הפעוט חוזר עם סימנים כחולים ומסרב לספר איך הם נגרמו.
2.סימני לפיתה על גופו.
3.סימני משיכה על בגדים.
4.כל סימן אחר שאין לו הסבר ברור

מפגש חברתי פליי דייט

הפעילות שיכולה ממש להדגים לכם איך מתנהל הגן היא על ידי הזמנת חבר מהגן לפליי דייט. כאשר מזמינים חבר מהגן ומתבוננים במשחק המשותף שלהם. תכוונו אותם אם יש שת”פ לשחק בגננת, מפגש או כל דבר אחר שקשור בגן. בהתבוננות על ההתנהלות שלהם תבחנו אך הם בוחרים לתקשר. כל זה יכול ללמד אתכם איך הצוות מתייחס לפעוטות בפועל.

תבחנו משחק עם בובות או כל משחק אחר, האם הם בוחרים משחק רגיל שמתאים לגילם או שהם אלימים, צועקים ומפגינים התנהגות שדורשת בדיקה.

מפגש כזה יכול לשקף לכם את מה שמתרחש בגן.

עזרה מאנשי מקצוע בתחום החקירה

בהמשך לכל הסימנים שכתבתי אנחנו לא תמיד יכולים לדעת ולהבין מה באמת מתרחש בגן כאשר הורים יוצאים ממנו. כאמא ל4 ילדים אני מאמינה “שיש ספק אין ספק”. אם יש חשד, צריך לבחון אותו לעומק. אני מודה שלא תמיד אפשר להיות בטוחים ב100%.

אנחנו ההורים צריכים להיות בטוחים שהתינוקות / פעוטות שלנו בטוחים, אהובים, מטופלים. שהם הם נמצאים בידיים טובות מלאות בסבלנות והכלה, אהבה…

אני מזמינה אתכם ביחד איתי למגר את תופעת האלימות בגני ילדים על ידי ערנות, בדיקת כל הסימנים באופן תמידי, ביקורי פתע, חובת הדיווח. ואם עולה חשד, תפנו לעזרה מאנשי מקצוע בתחום החקירה. בואו נעזור אחד לשני לשמור על הילדים שלנו.